פשעי סייבר ומחשב – מה חשוב לדעת?

ככל שהפעילות שלנו עוברת למרחב האינטרנטי, כך גם גוברים הפשעים בזירת הסייבר. האם יש הגנה מפני פשעים אלה? למה כל כך קשה לתפוס את העבריינים? ומה מדינת ישראל עושה בנדון?

 

האם יש הגנה מפשעי סייבר?

חברות משקיעות כיום סך של מיליארדי דולרים בהגנה מפני עבירות מחשב וסייבר, ולצערנו נרשמים עדיין מאות אלפי מקרים של פשעים כאלה בשנה. ישנו מגוון גדול של מוצרים המציעים שירותי הגנה, אך ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, עברייני סייבר מוצאים דרכים חדשות לתקוף את קורבנותיהם, ושירותי ההגנה לא תמיד מצליחים לעמוד בקצב.

על כן, מומחי הגנת סייבר ממליצים לבחון מחדש כל שנתיים את ספקי ההגנה שלכם, ולוודא שאתם חסינים מפני סכנות עכשוויות ומקבלים את השירות הטוב ביותר.

 

הצפנה

ההצפנה שימשה כשיטה לקידוד מידע כבר בעת העתיקה, וממשיכה ללוות אותנו עד היום. על מנת לוודא שאינפורמציה רגישה לא תיפול לידי עבריינים, חברות מצפינות מידע אינטרנטי רגיש כגון סיסמאות, מידע מסחרי והתכתבויות אישיות. חוזק ההצפנה נמדד באורך המפתח – ככל שייקח זמן רב יותר לעבריין לפענח את ההצפנה, כך היא יעילה יותר.

גם כאן, עם התקדמות הטכנולוגיה עברייני סייבר מצליחים לקצר את זמני הפיענוח, ומה שנחשב הצפנה ברמה בטיחותית גבוהה כיום, עשוי להיות חסר תועלת בעוד כמה שנים.

 

למה קשה לתפוס את העבריינים האלה?

ההצפנה לא משמשת רק לאבטחה – גם עברייני סייבר מכסים את צעדיהם באמצעות הצפנה, וקשה מאוד לחשוף את זהותם ואת המיקום שלהם. העבריינים פועלים מתוך מדינות שהחוקים בהן כנגד עבירות מחשב וסייבר רופפים במקרים רבים, ובחלק מהמדינות אין חקיקה בנושא בכלל.

 

מערך הסייבר הלאומי

עבירות מחשב וסייבר מהוות איום על המדינה בדיוק כפי שהן מהוות איום על האזרח הפרטי. זירת האינטרנט חושפת את המדינה לאפשרויות חדשות ומתקדמות של טרור, מה שהפך את פשעי הסייבר לבעיה מדינית – ולא רק אזרחית ופלילית. באוגוסט 2011 התקבלו שורה של החלטות אשר מטרתן לקדם את ההגנה האזרחית והמדינית מפני עבירות מחשב וסייבר, והוכרז על הקמת "מטה הסייבר הלאומי" שיהיה כפוף למשרד ראש הממשלה.

מטרת המטה הייתה למקם את ישראל כמדינה שסוללת את הדרך בתחום הגנת הסייבר, ובאחריותה לדאוג לפיתוח יכולות המדינה ולהסדרת תהליכי הגנה לאומיים. בסוף 2017 התקבלה בממשלה החלטה לאחד את "מטה הסייבר הלאומי" עם פרויקטים ממשלתיים נוספים בתחום. היחידה החדשה קיבלה את השם "מערך הסייבר הלאומי".

 

יחידת הסייבר בפרקליטות

בשנת 2015, פרקליט המדינה עו"ד שי ניצן הכריז על הקמת יחידת סייבר ארצית בתוך הפרקליטות. מטרת היחידה הינה להתמודד משפטית מול עבירות מחשב וסייבר באופן מרוכז. האמצעים הטכנולוגים העומדים לרשות עבריינים כיום גרמו לפושעים רבים להעתיק את הפעילות שלהם למרחב האינטרנטי, ויחידת הסייבר אמורה לתת מענה לכלל השאלות המשפטיות שצפות בעקבות מציאות חדשה זו.

פשעי סייבר ומחשבים

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?
עורך דין מחייך
להתייעצות עם עורך דין

בעולם הדין והמשפט חשוב לבחור עורך דין מקצועי ומנוסה שידע לתת תשובה על כל שאלה. השאירו פרטים ועורך דין מקצועי יחזור אליכם ויענה לכם על כל תשובה.

מידע נוסף
עורך דין לחברה גדולה

במהלך חייה של חברה גדולה או קטנה קיימים שני אנשי מקצוע שהחברה תזדקק להם: רואה חשבון ועורך דין. הצורך להעסקת רואה חשבון היא די ברורה

חוק וסדר – מהו חוק הבזק בישראל?

חוק הבזק, או בשמו המלא והרשמי "חוק התקשורת (בזק ושידורים)" הוא חוק אשר מצוי משנת 1982 בספר החוקים של מדינת ישראל. מטרתו היא לעגן את

מה חשוב להכיר על חוק הבנייה

חוק התכנון והבניה זהו חוק שמטרתו להסדיר את הפעולות שנעשות על ידי מוסדות התכנון שבארץ. בפעולות אלה נכללות ועדות ערר, ניהול של תכניות מתאר, תהליך