מאמרים

זה רק ספורט - המשך המאמר

נסענו לקליניקה ידידותית בצפון העיר, שם ישבנו כמו בסרטים, על הספה, מעט רחוקים זה מזו, אני בנעלי הספורט שלי, מוכנה לקרב.
"הוא לא מתייחס אלי כשהוא רואה כדורסל", אני אומרת עוד לפני שהמטפלת שואלת. "ובכן..." היא פותחת, ומציעה לו לשתף אותי בתחביב שלו. "הרי גם את אוהבת ספורט, לא?" היא שואלת ומסתכלת לי על הנעליים. הוא מסכים וכשאנחנו חוזרים הביתה הוא מדליק את הטלוויזיה על ערוץ הספורט ומגביר. במקום לכבות מכשירי שמיעה הוא מזמין אותי לשבת לידו. "אחלה ייעוץ זוגי" אני מחייכת ומתיישבת.
"אוקיי, שימי לב מה קורה. מספר 4, זה פאפאלוקס, הוא מוציא את הכדור לפארמר, פארמר מוביל את הכדור, מוסר אותו לפניני שעובר לאמצע, אליהו עולה, חוסם לפניני, עובר את השחקן , נותן לאליהו בפיק אנד רול, מושך אליו את השניים שם, שחורציאניטיס משתחרר, אליהו משחרר לו כדור מתחת לסל, ו......בום! דאנק! גדול!" הוא מחבק אותי ואני חושבת לעצמי "מה זה היה?!" הוא ממשיך להסביר לי, ואחרי רבע שעה אני כבר מבינה את העניין. מבינה שלראות ספורט בטלוויזיה זה משעמם. אני יושבת מחובקת איתו על הספה, מחייכת ויודעת שבמשחק הבא, אצא להליכה.



חזרה לחלק ראשון